הכרעת דין בתיק ק"פ 1013-04

הרקע.

הקובל היה בעת הרלבנטית והוא עורך דין במקצועו. כפי העולה מהקובלנה ומהדיון שהתקיים במשפט זה, ייצג הקובל את הנאשם וטיפל בו בענינים משפטיים שונים בשנים 1993 עד 1997. קבילה זו מקורה בסיכסוך שנתגלע בין השניים בעקבות הליכים משפטיים בהם יצג הקובל את הנאשם.

אקדים ואומר כי בעקבות הסיכסוך כאמור וכתוצאה ממנו, פתחו השניים בהליכים שונים, בערכאות שונות, שלא מצאתי להרחיב הדיבור אודותיהם, אך אציין כי גם הנאשם הגיש קובלנה פלילית נגד הקובל אשר בתחילה נדונה לפני, אלא שביום 10.4.05 הודיעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גב' לבנת משיח כי החליטה לעכב ההליכים בקובלנה הפלילית שהגיש הנאשם נגד הקובל (ק''פ  1004/04 בטעות צוין בהודעתה 10לאפריל 2004 כמועד ההחלטה). משום כך, החלטתי ביום 20.7.05 להפסיק ההליכים בקובלנת הנאשם נגד הקובל.

כפי הקורה לעיתים קרובות בהליך זה של קובלנה פרטית, שהיה ראוי לדעתי לחזור ולשקול האם יש מקום להשאיר שריד הסטורי משפטי זה, על כנו, בעת ובנסיבות הרווחות במקומותינו, במערכת משפטית עמוסה לעייפה בתיקים רבים ביותר שבהם נדונים עניינים משפטיים דחופים ובעלי עניין וחשיבות ציבוריים רבים יותר מאשר הקצאת זמן שיפוטי יקר על קובלנות אלה, הרי כתב הקובלנה שלפני מסורבל ביותר, כתוב בשפה בלתי רהוטה וערוך, בלשון המעטה, באופן בלתי  מקובל.

על פי האמור והנטען בקובלנה, על רקע הקשרים בין הקובל לנאשם, הוציא הנאשם דיבתו של הקובל, רעה, במספר נושאים, שהקובל בחר להכתירן כ"פרשות", כדלקמן:

בפרשה הראשונה נטען כי הנאשם פירסם מודעות ותלה אותן על לוח המודעות בבית המשפט השלום והמחוזי בתל אביב, ובהן טען כי הקובל כבא כוחו של הנאשם קשר קשר עם באי כוח בנק דיסקונט שעמו היה לנאשם עימות משפטי, על מנת להביא לביטולפסק דין בבית המשפט המחוזי, של פסק דין שנפסק לזכות הנאשם בבית משפט השלום. ("עשו יד אחת" כלשון ההודעה).

כמו כן, טען הקובל כי הנאשם שלח מכתבי לשון רע ואיומים לקובל.

במסגרת אותה פרשה טען הקובל כי הנאשם פירסם מודעה אחרת, מטעם עמותה המכונה "עמותת נפגעי עורכי הדין" אותה ייסד הנאשם.

עוד טען הקובל בקובלנה כי הנאשם שלח מכתבים לנשיאי בתי המשפט השלום והמחוזי וחזר על דברי הדיבה כאמור לעיל, באשר לקשר שקשר הקובל עם בנק דיסקונט.

בפרשה ב' כפי המופיע בקובלנה, נטען כי ביום 23.4.01 שלח הנאשם מכתב לעו''ד אורנה לין שהיתה אותה עת בתפקיד יו''ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, וכתב בין היתר שמצבו הכלכלי של הקובל "הוא רע" וכי אין לו "ביטוח רשלנות".

בפרשה ג' טען הקובל כי הנאשם פנה בכתב לחב' ביטוח איילון וטען כי מחמת מחלתו של הקובל אותה הסתיר מהנאשם, גרם הקובל לנאשם "ואולי גם לאחרים" נזקים כלכליים, משפטיים ומשפחתיים. עוד טען הקובל כי הנאשם ציין במכתבו לחב' הביטוח איילון כי הקובל נפגע ב"פרשת הקישון" תוך שהוא מפנה תשומת הלב לצורך להפסיק פעילותו של הקובל כעורך דין. לפי נטען בקובלנה, בהפניית תשומת הלב ל"פרשת הקישון" הוציא דיבת הקובל בכך שטען כי הקובל חלה במחלה אנושה, כפי שחלו לוחמי חיל הים באותה פרשה ומשום כך, ראוי למנוע ממנו לעסוק בעריכת דין.

בפרשה ד' חזר הקובל וטען אותן טענות לפיהן הנאשם רודף אותו בולש ועוקב אחריו ופוגע בפרטיותו, בכך שמספר לגורמים שלישיים אודות מחלה כביכול שהוא חולה בה, נכנס למאגרי מידע ציבוריים פירסומים של צדדים שלישיים, ושולף מידע אודותיו ופנה לחב' איילון כאמור לעיל וביקש מידע אודות הקובל.

בפרשה ה' טען הקובל כי הנאשם השתמש במאגרי מידע בלשכת רישום המקרקעין על מנת לעשות בו שימוש אצל מבקר המדינה על מנת להראות כי מצבו הכלכלי בכי רע.

בפרשה ו' טען הקובל כי הנאשם איים עליו בסדרה של מכתבים, וכתב כי כי יגלה פרטים חסויים בקשר לחיי הקובל כגון דוחות תנועה ושוב בענין פרשת הקישון, תביעות חוב של בנק טפחות נגד הקובל "וכל מיני זוטות ואירועים" כלשון הקובל בקובלנה, על מנת להטריד הקובל ולפגוע בפרטיותו. לפי הטענה המופיעה בפרשה זו, איים הנאשם על הקובל כי יגלה קיומה של "אישה שלישית" כשהוא מודיע לו כי יעביר מידע זה לאשתו של הקובל "...למורה לצרפתית" ועוד איים הנאשם, לפי הטענה על הקובל, בכך שכתב לו במכתב כי: "אני יודע היטב מהי הפגיעה שתנחת עליך ועל משפחתך בזמן הקרוב ביותר."

כאן המקום להדגיש כי בהחלטתי מיום 30.4.08 לאחר שטענו באי כוח הנאשם כי אין על הנאשם להשיב לאשמה, ודחיתי טענה זו ברובה, קיבלתי הטענה כי אין על הנאשם להשיב לאשמה ככל שמדובר ב"פרשות ד' וה'. נימוקי להחלטה מפורטים בה ולא מצאתי לחזור עליהן.

בתשובתו לקובלנה כפי המופיע בפרוטוקול הדיון מיום 3.3.05 הודה הנאשם בנטען כלפיו בקובלנה אלא שטען כי כל שאמר וכתב כלפי הנאשם, אמת הם, לפיכך אין בדברים אלא כדי לשון הרע. באשר לפירסום המודעות כמפורט בפרשה א', טען הנאשם כי מיד לאחר שהדביק המודעה היא הוסרה על ידי שומרי בית המשפט.

ראוי לציין שהנאשם גם הודה כי כשכתב כי ימסור דבר קיומה של "אישה שלישית" ל"מורה לצרפתית" התכוון לאשתו של הקובל, וטענתו היא כי רצה לעזור לקובל שהרי : "למה שיסבך את אשתו ומשפחתו?" ועוד אמר כי: "זה לא איום בכלל שכתבתי שאספר לאשתו על החברה שלו." פרוטוקול הישיבה בעמ' 2 ו-3 לפר'). ראוי לציין כי בדיון הנזכר לעיל לא הנאשם מיוצג. בדיון שהתקיים ביום 18.1.06 הופיע הנאשם כשהוא מיוצג על ידי עו''ד לאופר. בדיון זה טען ב''כ הנאשם טענות שונות, לרבות התיישנות העבירה ככל שהיא מתייחסת לפירסום המודעה בבית המשפט, כמפורט בפרשה א'. דחיתי טענות ב''כ הנאשם, לרבות טענת ההתיישנות כאמור, לפי שהקובל טען כי הגיש תלונה במשטרה בענין זה, ולפיכך מרוץ ההתיישנות פסק ולא חלה התיישנות.

דיון והכרעה.

ראשית לכל, מצאתי לציין ולפתוח בהכרעה כי העובדות הרלבנטיות לאישומים המיוחסים לנאשם הוכחו מעבר לספק סביר. למעשה הנאשם הודה ואישר בתחילת הדיון במשפט זה, כי הוא עומד מאחורי המעשים הללו. אלא שכאמור טען באשר לפרשות השונות שאמת דבריו. בהמשך הדברים אתייחס לטענה זו.